לאחרונה מתקיים מרוץ מתמשך ברמה הלאומית והבינלאומית, ברמה הרגולטורית וברמות המגזרים הפרטיים, לניצול הדרישות הגוברות לדיגיטליזציה ולהשגת ‘יתרון המוביל’ במגזרים המושפעים ביותר מדיגיטליזציה. המציאות הנוכחית, המושפעת מאוד מתהליכים דיגיטליים, שמדינות ותעשיות רבות נאלצו להסתגל אליה במהירות, סיפקה לקפריסין הזדמנות לייחד את עצמה כידידותית לחדשנות ולכונן את הבסיס לטיפוח טכנולוגיות חדשות ומגמות שוק הקשורות למרחב הדיגיטלי.

בכל הנוגע להזדמנויות שמציעה הדיגיטליזציה, מדיניות החדשנות והדיגיטל (DMRID) שהושקה לאחרונה על ידי סגן משרד המחקר, אימצה משימה של ”תמיכה במחקר מדעי, השקעה ביזמות חדשנית ויישום רפורמת טרנספורמציה דיגיטלית שאפתנית”. מכיוון שמדיניות DMRID נוצרה במקביל להתפרצות מגפת הקורונה באירופה, התמקדו המאמצים הראשוניים של המדיניות בהנחת התשתית הדרושה להתמודדות עם אתגרים הקשורים למגפה, כמו הקמת פלטפורמה לעיבוד רשומות רפואיות לבקשות הקשורות למגפה, ותשלום קצבאות רווחה חברתית רלוונטיות. בעקבות אלה, המאמץ העיקרי ש-DMRID לקחה על עצמה הוא יצירת פורטל דיגיטלי לשירותים ציבוריים מקוונים, שיארח מאות שירותים המוצעים בעיקר על ידי משרד העבודה, אגף תכנון ערים ושיכון, מחלקת המיסים ותעשיית המסחר.

לצורך אותן מטרות של אוטומציה וחדשנות, קפריסין הציגה בשנים האחרונות גם מספר דוחות ומדדי מדיניות. “האסטרטגיה הדיגיטלית לקפריסין (2020-2030)” (“Digital Strategy for Cyprus (2020-2030)” ) שמה לה למטרה, בין היתר, להביא לטרנספורמציה דיגיטלית של המגזר הציבורי (ממשל אלקטרוני), לקדם את הטרנספורמציה הדיגיטלית של המגזר הפרטי ולטפח חדשנות בהתאם לרמת הבשלות הדיגיטלית של המדינה. במקביל, “מסגרת אסטרטגיית המחקר והחדשנות (2019-2023)” (“Research and Innovation Strategy Framework (2019-2023)”, “דוח אסטרטגיית הבינה המלאכותית” (“The Artificial Intelligence Strategy Report” ) (ביוונית בלבד) ו”האסטרטגיה הלאומית לטכנולוגיית יומן מבוזר (DLT)” (“National Strategy for Distributed Ledger Technology (DLT)” ) – כולן מהוות יוזמות ברוכות המעידות על התיאבון שיש למדינה לאימוץ טכנולוגיות ומחקרים חדשים ועל הרצון להשקיע בהם.

בתחום הבלוקצ’יין וה-DLT (טכנולוגיית יומן מבוזר) בפרט, פורסמה טיוטת הצעת חוק בנושא DLT והיא כעת נתונה לדיון ציבורי. הצעת החוק כוללת הגדרות על נכסי קריפטו, הוראות על חוזים חכמים והיא מסמיכה את רשות ניירות הערך של קפריסין (CySEC) לחוקק חוקים משניים בתחום הפיקוח על ספקי שירותי נכסי קריפטו (CASPs). יתרה מזאת, הצעת החוק מציגה הוראות לגבי בעלות על אסימונים והעברתם וישימותם של חוזים חכמים.

בקשר הדוק ל-DLT, החוק למניעת ולדיכוי הלבנת הון ומימון טרור משנת 2007 (חוק מס’ 188(I)/2007), כפי שתוקן, הציג הגדרה עבור CASPs בהתאם להנחיה החמישית לאיסור הלבנת הון. עם זאת, המושג של CASPs לפי החוק הקפריסאי, והדירקטיבות והצהרות המדיניות הנלוות שפורסמו על ידי CySEC, מייצגים הגדרה רחבה יותר לגופים המספקים שירותים בתחום נכסי קריפטו ומציגים מסגרת רישוי והרשאות מפורטת עבור ספקי שירותים כאלה. זוהי התפתחות חשובה במיוחד, מכיוון שקפריסין הופכת במהירות למוקד עניין בקרב ספקים כאלה, באמצעות מתן מסגרת רגולטורית ומפקחת ברורה על פעילותם, תוך הוספת לגיטימציה וביטחון לשוק.

בכל הנוגע למערכת בתי המשפט בקפריסין, הוקמה תוכנית שאפתנית לאימוץ מערכת משפט אלקטרונית (E-justice), שצפויה לראות את בתי המשפט ועורכי הדין מאמצים אמצעים אלקטרוניים לצרכי תקשורת והאצת תהליכים שבאופן מסורתי היו מסורבלים בירוקרטית וגזלו זמן רב. תהליך אימוץ ויישום המערכת אכן נתקל בקשיים תחילה, אך כעת הוא מבצעי ופעיל. שעה שקיימת הסכמה כללית כי מדובר ברפורמה נחוצה מאוד וכי כוונתם המשותפת של בתי המשפט ועורכי הדין היא לפשט ולזרז את התהליכים הנוכחיים ככל שניתן, הרי שהצעדים העתידיים צפויים לחזק ולהעניק משקל רב יותר לפיתוח מערכת המשפט האלקטרוני.

לבסוף, האתגר העיקרי ביחס ליישום מדיניות בעלת אוריינטציה דיגיטלית הוא בהיבט התרבותי. מול הצורך להגביל את ההתנהלות הפיזית ולשמור על אמצעי ריחוק חברתי, ההסתמכות הגוברת על העולם הדיגיטלי הפכה בולטת מתמיד. בימיה הראשונים של המגפה, הזמן הנדרש לחנך אזרחים על המעבר מהפיזי לדיגיטלי, הפך במידה מסוימת למותרות, והאזרחים והמגזר הציבורי נאלצו להסתגל במהירות לשימוש באמצעים מקוונים כדי לגשת לשירותים אשר בעבר היו תלויים מאוד במפגש הבינאישי ונטו להיות טכנוקרטיים יותר.

בסופו של דבר, דיגיטליזציה היא יעד מרכזי של ממשלת קפריסין בחיי היומיום ובתעשיות שונות, כולל במגזר המשפטי. תהליך ההסתגלות עדיין בעיצומו, אך צעדים משמעותיים כבר נעשו ובעתיד צפויים לחול צעדים נוספים להשגת אותן מטרות. אם תמשיך קפריסין ליישם את ההתפתחויות ולנוע במהירות, היא תוכל לבדל ולבסס את עצמה כידידותית-דיגיטלית מבין המדינות החברות באיחוד האירופי.

הצוות שלנו

ד”ר האריס סאווידס / שותף

מר ז’ורז’ פילקטו / שותף